אני מתודלק

לא כתבתי כאן כבר הרבה זמן. העדפתי להשקיע את הזמן באתר של היציע, פייסבוק, מאמרים לעיתונות וכדומה. בדרך מסויימת מצאתי שהפסקתי לכתוב את מה שאני מרגיש בכל המסע הזה לשינוי הכדורגל שלנו.
מועדון הכדורגל שלי – הפועל כפר סבא, במצב לא משהו בלשון המעטה. עשינו הרבה מאוד דברים כדי לשנות את המסלול שלו. הקמנו עמותה, הרצנו קמפיין ייחודי בפייסבוק מול פוליטקאי מקומי, ארגנו כנס גדול מאוד. שלל פעילויות שבמועדון "גדול", היו מקבלות כותרות ראשיות. ככה זה.
בימים האחרונים התעסקתי בבנית אתר לקמפיין של עמותת האוהדים. בכל פעם שנדמה שאנחנו מתקדמים, בור חדש הולך ונפער לו. הגדיר זאת חברי, ברק מעמותת האוהדים של מכבי נתניה, במפגש עמותות האוהדים האחרון לפני כשבוע " בכל מפגש אוהדים אני בטוח שהסיפורים שלי יהיו הכי מסמרי שיער, ואז אני מגלה שלא. שלכולם יש סיפורים נוראיים על המועדונים שלהם".

המצב אכן לא משהו בכלל. אבל מצד שני הסיפור של הפועל כפר סבא מתדלק אותי ללא סוף. בתחילת הדרך האמנתי בקמפיינים ופעילות תקשורתית לעומתית. לנגח את "הרעים". אחר כך עם השנים למדתי שהמציאות מורכבת יותר, ומורכבת משלל גוונים.
עכשיו אחרי סבב גדול של מפגשים עם אנשים, משרדי ממשלה, פעילים, אוהדים, מוסדות ישראלים ובינל אני יכול לומר שרגע האמת מתקרב. אף פעם לא טענתי את זה.
תמיד אמרתי שיש פעילויות, ואג'נדות לקדם, אבל עכשיו זה סיפור אחר. חלק ניכר מהמועדונים במצב מזעזע. הבסיס החברתי – קהילתי שלהם שובר עד מרוסק. היום כבר מתחילים להרגיש את זה. מי שיכל להישבר ולעזוב, עזב.
מי שנשאר, נשאר עד הסוף.

השאר תגובה