אבן הבניין המשמעותיות ביותר בתרבות העידוד ביציע חי ותוסס הינה איש הגדר. זוהי אותה דמות אשר עומדת בגפה אל מול גוש אוהדים המונה מאות עד אלפי אוהדים, תוך הפנית הגב למתרחש על כר הדשא, ומבט נחוש ומלא שליחות אל האוהדים. תפקיד איש הגדר מאוד משמעותי, אך עם זאת בדומה לנושאים דומים הקשורים לתרבות הכדורגל, קיימים מעט מאוד חומרים בנושא.

איש הגדר נתפס בעיני מתבונן מבחוץ כחלק מאוד בסיסי ומובן מאליו ביציע, אבל האם שאלתם את עצמכם פעם מה מניע אוהד, לעמוד משחק אחר משחק עם הגב שלו למגרש בו רצים השחקנים? להעביר משחק שלם בפעולות שמטרתן להלהיב את הקהל, לקפוץ ולשיר?
כמו פוליטיקאי משופשף, הוא חייב למצוא דרך להפנט את ההמונים, ולרתום אותם למטרתו ורצונו שלו.
איש הגדר חייב להרוויח את הסמכות והמנהיגות שלו מול היציע, בכדי שיוכל להוביל אותו במשך 90 דקות. בדרך כלל סמכות זו נבנית על ידי כריזמה ונוכחות פיסית, ומגיעה למצב בו כל אחד מיושבי הגוש ייכנע באהבה למבט שלו.

תיפקוד איש הגדר תלוי ומשתנה בין תרבויות כדורגל שונות, בקבוצות שונות בהתחשב בכמות הקהל, מבנה היציע והמסורת של הארגונים ביציע. לעיתים יש איש גדר אחד, לעיתים יש כמה אנשי גדר אשר מתואמים בינם לבין עצמם באופן מושלם באופן דומה לקבוצת כדורגל שהחיבור בין שחקניה מביא את האוהדים לשמור על פה פעור ונלהב כל המשחק . מטרתו היחידה לכוון את הקהל לתצוגת עידוד אחידה לקבוצה. בכדי להשיג זאת הוא חייב באופן אירוני למשוך לרגעים את תשומת הלב של הקהל מהמתרחש במגרש, זאת כדי לשמור על הקצב, סדר השירים והמעבר בינהם, הרמות ידיים, קפיצות ועוד.
בדומה למנצח ראשי בתזמורת פילרמונית, נדרש איש הגדר להתמקם ברמה אחת מעל הקהל. בעולם הכדורגל, ישנן התאמות ושינויים בין מדינה ומדינה, ישנן מדינות בהם אנשי גדר שעומדים על מתקנים יעודים המחוברים לגדרות, חלק אחר נקשר או נתלה על הגדר.

בארצות רבות נעזר איש הגדר במגאפון, או במערכת הגברה זו או אחרת. בישראל השתמשו בעבר באמצעים אלו, אך הם נעלמו מהר מאוד מהיציעים שלנו.
בקרב קהלים חדשים ותרבויות כדורגל שהולכות ונבנות יכולים להיתקל אנשי הגדר בעוינות וקשיים. לעיתים הקהל לא משתף פעולה, לעיתים יש קרחות ביציע ועוד. איש גדר כריזמטי יוכל להביא גם את היציע הקשה ביותר להרים ידיים בבת אחת, ולהוציא מפיו את המילים הנכונות ברגע הנכון. ברגעים אלו נדמה שהיציע הינו כחומר ביד איש הגדר.

אנשי הגדר מתעלמים בדרך כלל מהמתרחש במגרש וביציע מסביבם, מלבד מצבים יוצאי דופן מבחינתם – שער או פריסה של תפאורה. ביציעים בהם תרבות הפירטוכניקה שולטת, עומד לעיתים איש הגדר אל מול חומה של אש, מצב בו עליו לשמור על הראש, בזמן שיתר האוהדים מאבדים אותו…

ישנם מקומות כדוגמת אנגליה (גם בימי יציעי העמידה) שבהן אנשי הגדר כמעט ואינם קיימים. שירים באים והולכים על בסיס טבעי עם התקדמות המשחק.
מה מביא איש גדר למעמד מוביל ביציע, ולמה לעזאזל הוא עושה את מה שהוא עושה? אגו, שחצנות, שאיפה לכח? או אולי בכלל הקרבה עצמית למען הכלל…
נתראה ביציע (מקור)…