בכדורגל הישראלי נוטים להביט אל עבר אנגליה, גרמניה כמודלים לכדורגל. המציאות לעיתים שונה, וניסיונות ולקחים ממדינות הכדורגל אינם בהכרח מתאימים לישראל. בשכונה שלנו, ביוון הסמוכה לנו, אשר בה מבנה הספורט דומה לישראל, ובנוי על דגם של אגודות אשר להן מגוון קבוצות ספורט בענפים שונים, מתרחש שינוי מרתק.עברו רק שלוש שנים מאז ימי התהילה של הנבחרת היוונית ביורו 2004, אבל נראה שהכדורגל היווני הולך בדרכו שלו: יחד עם פוליטיקאים, מפלגות ו-"משקיעים". בעשור האחרון הייתה חדירה משמעותית של טייקונים לכדורגל ביוון, הוצאות עצומות של סכומים, אבל עושה רושם שאותם טייקונים שאפו לקדם את האינטרסים העסקיים והפוליטיים שלהם, בדר"כ, כאשר אינטרסים אלו שורתו אותם "משקיעים" נעלמו ועזבו את המועדונים בבעיות כספיות גדולות. בעקבות זאת היה על המועדונים לצאת מהמשבר הכלכלי הלא פשוט. שום איש עסקים העלה על דעתו לקנות קבוצה – אף אחד לא היה די מטורף כדי לעשות זאת. המוצא היחיד היה להמתין לעוד "משקיע" מהמגזר הפוליטי שיעזוב את הקבוצה בבוא היום וישאיר אותה ליד הגורל, או לחכות למשיח.
במקומות שהיו בהם אירגוני אוהדים ממוסדים ומאוחדים ההתנגדות לתופעה הייתה מאורגנת יותר. ביוון אירגוני האוהדים שנשאו אופי כזה היו בעיקר באריס (סלונקי) וAEKאתונה .
"סופר 3", שהוקם בשנת 1988, הוא מועדון האוהדים הגדול ביותר של אריס ואחד מהמאורגנים ביוון. ב-2004 אריס הייתה במשבר רציני ובעזרת ה-"סופר 3" מניות המועדון נרכשו על ידי אריס איי.סי. אריס איי.סי היא אגודה לא תחרותית שמתעסקת בלא פחות מ-22 ענפי ספורט, ובסך הכל כ-2,000 ספורטאים נוטלים בה חלק.
חברת הנאמנות של אוהדי אריס הוקמה בתחילת שנת 2006 והיא נקראת Lesxi Filon ARI, או "חברי מועדון אריס". קבוצת המנהלים הנוכחים מתכוונת להעניק את מניותיה בקבוצה לאותה חברת נאמנות, וכשזה יקרה חברת הנאמנות ואוהדי אריס יהיו ברי מזל משום שהם יהפכו לבעליהם החוקיים של למעלה מ-84% ממניות המועדון (השלב הראשון לעבר השלמת התהליך תם וכעת יש ל- Lesxi Filon ARI זכות הצבעה בעבור 50% מהדריקטריון). בכל מקרה, הבעייתיות של המהלך תמשך עוד זמן מה משום שעושה רושם שהרשויות לא רואות בעין יפה את חברות הנאמנות שהוקמו ע"י אוהדי אריס ו-AEK. קרוב לוודאי שהסיבה לכך נובעת מהקשר בין פוליטיקאים ומפלגות פוליטיות ל-"משקיעים" בכדורגל היווני.
מבנה, בחירות וחברות במועדון
בחודש ינואר השנה, עם תום כל התהליכים הבירוקרטיים והמשפטיים להקמת חברת הנאמנות, התקיימו הבחירות הדמוקרטית הראשונות ובהם כל חברי האירגון שהם מעל גיל 18 יכלו לבחור לראשונה את ועד המנהלים של חברת הנאמנות, אבל יותר מרגש מה שאפילו יותר מרגש מכך הוא שבחודש יוני ייבחר ועד המנהלים לא רק של חברת הנאמנות, אלא גם ועד המנהלים למועדון הכדורגל. בשנת הפעילות הראשונה שלנו הגוף מונה כ-1,200 חברים, אנחנו מצפים להכפיל (ככל הפחות) את כמות האנשים כבר בשנה הקרובה.
אלמנט חשוב ביותר בחברת הנאמנות הוא עניין היציבות, אנחנו מעדיפים 3,000 קבועים, מאשר שתהיה לנו שנה עם 5,000 ורק 1,000 בשנה שלאחר מכן.
חברות הנאמנות נמצאות כרגע רק בראשית דרכן. אבל בשנה זו אריס סיימה במקום הרביעי בסופרליג (הליגה הראשונה ביוון), מקום שמוביל למוקדמות גביע אופ"א לעונה הבאה. זוהי ההדגמה וההוכחה הכי טובה שהיה אפשר להעלות על הדעת לכך שאוהדים לא שייכים רק ליציעים, אלא מסוגלים גם לתפעל את המועדון ולהוציא לפועל תאוריות כלכליות ששום טייקון לא מסוגל להן.
מודעות הממשלה לבעיית הכדורגל ביוון נמוכה, וחבל. למרות התמיכה של האיחוד האירופי בדו"ח שמדבר על עצמאות הספורט באירופה שרואה בעין יפה חברות נאמנות והקמתן ע"י אוהדים, וזאת על מנת להגדיל את השפעה של האוהדים בכל הנוגע לניהול מועדונים. הממשלה היוונית הסכימה למסקנות הדו"ח אבל יש סתירות גדולות בין המלצות הדו"ח ולמציאות.
ההצלחה של Lexsi Filon ARI הינה הכרחית לצורה הזאת של ניהול מועדוני כדורגל. יש עוד כמה יוזמות להקים חברות נאמנות מטעם אוהדים ביוון. ב-AEK נוסדה חברת נאמנות בשם Enosis 1924, ב-PAOK קמה חברה דומה בשם Laki Vasi ARI. באולימפיאקוס התווה מועדון חברים, אבל ללא זכות הצבעה במועדון. כל אלה מתחילים ליצור בסיס, התחלה טובה להתרחבות התופעה הזו בכדורגל היווני.
כעת זה תור הממשלה להוכיח שאכפת לה מהמחר של הכדורגל ביוון.
*** הכתבה נלקחה מתוך גיליון26 של ה Supporters Direct
אתר האוהדיםLexsi Filon
