הנמר הקלטי בועט שנית

הנמר הקלטי הינו הכינוי לו זכתה הכלכלה האירית, בזכות הגידול המטאורי (ממוצע שנתי מעל 6%) בכלכלתה של המדינה החל משנות ה90 ועד תחילת העשור הנוכחי.

הליגה האירית עברה אף היא שינוי דרמטי בשנה האחרונה, שהינו למיטב ידיעתי השינוי הדרמטי ביותר באירופה בשנים האחרונות .

בספטמבר 2005 התפרסם הדוח המרתק "בראשית 2" על הכיוונים האסטרטגים של הליגה האירית. אם תרצו דו"ח סטרשנוב האירי. מוסדות הכדורגל האירים אימצו בחום את המלצות הדוח (בשונה מדוח סטרשנוב הישראל…), והקימו ועדת יישום לדוח, שראתה בו אבן דרך וכלי לקידום האינטרס הכולל של הכדורגל האירי. המסמך עסק ב-10 עקרונות יסוד, הכוללים בין היתר איחוד בין שני גופי הכדורגל של אירלנד – ההתאחדות האירית (FAI) וליגת הכדורגל, לצד שינויים ניהוליים ומבניים (בדומה לסטרשנוב בישראל כבר אמרנו?) של המנגנונים השונים והשקעה מסיבית בחיבור הליגה לקהילה.

הסעיף שראוי להישקל בכובד ראש בישראל הינו האיחוד בין גופי הכדורגל האירים – ה FAI וליגת הכדורגל האירית, שמשמעותם הינה הקמת ליגה חדשה. החלטה דומה נעשתה במדינות רבות כולל ישראל, ופעמים רבות הפעולה נעשית מסיבות שיווקיות. המותג "ליגת העל" נשמע ונתפס על פניו בעיני ציבור חובבי הספורט כמותג חזק בעל משמעותיות הנוגעות לספורט. אך בפועל במדינות רבות השינוי הקוסמטי לא לווה בשינויים מבנים ושינויי תוכן, ולא הוקמו מנהלות מקצועיות לכדורגל המקצועני בנפרד מהכדורגל החובבני, או שינויים אחרים.

הליגה החדשה מורכבת כאמור ממיזוג של שתי ליגות – FAI – התאחדות הכדורגל האירית והליגה האירית שנפרדו ב 1921. בעת הקמת הליגה הוחלט על הקמת ועדה מנהלת עצמאית לבניה המחודשת של הליגה על סמך ההמלצות.( IAG Independent Assessment Group). ועדת ההערכה בנתה מנגנון מורכב וראוי של ניקוד לשם קבלה לליגה החדשה. כל המועדונים ששיחקו לפני כן בליגות המקצועניות לפני כן קיבלו הזדמנות שווה בפני הועדה, להצטרף לליגה .

שיטת הניקוד לפיה נבחרו המועדונים אשר שותפים לליגה החדשה מרתקת. ניתן לדמות אותה במידה מסוימת לבקרה התקציבית בישראל. אך באירלנד הוכנסו משתנים נוספים.

הקריטריונים לקבלה לליגה נבנו כך ש 50% מבוססים על נתונים של הישגים ספורטיביים ו50% מבוססים על המערכת הכוללת שמועדון כדורגל מקיים מחוץ למגרש הכדורגל, כגון תשתיות, תכנון אסטרטגי וכלכלי, פיתוח נוער ושיווק.

לצד הקריטריונים הוכנסו למערכת הניקוד חסמים בדמות ציוני סף, אותם היה לעבור בכדי להתקדם למדרגות ניקוד נוספות, ולהגדיל את הסיכוי להיכנס לליגה הבכירה .

המנגנון על פיו נבחרו הקבוצות לליגה האירית החדשה

קריטריון

ציון

פירוט

עונות 2002-2005

 

30%

הישגים בליגה,גביע ותחרויות אירופיות בעונות 2002-2005.

הקבוצות דורגו לפי סדר יורד, כשהותאמו להן נקודות החל מ90 למקום האחרון, ו300 לראשון

 

עונת 2006

20%

שיטת הדירוג של פיפ"א היוותה את הבסיס לחישוב. המועדונים דורגו לפי הישגיהם, כשהן זכו בנקודות בהתאמה. המקום האחרון קיבל 67 נקודות והראשון 200

200 – 193 – 187 – 180 – 173 – 167 – 160 – 153 – 147 – 140 – 133 – 127 – 120 – 113 – 107 – 100 – 93 – 87 – 80 – 73 – 67

תשתיות

10%

תשתיות באחזקה עצמית (בעלות על מתקנים), נגישות למתקנים,בעלות,חכירה לטווח ארוך, מספר המושבים המקורים, תוכניות פיתוח עתידיות וכד'. לדוגמא – תוכנית פיתוח עתידית 60 נק'. אצטדיון מאושר 40 נק.

מנהל וכספים

15%

ניהול – מבנה ארגוני/תוכנית עסקית/בעלות/ועד מנהל ותיפקדו – 50 נק'

כספים – שליטה, מצב, תזרים מזומנים – 100 נק'

רק המועדונים שזכו לדירוג הגבוה ביותר

קיימות –

תיאום, פיתוח נוער ותוכנית אסטרטגית

15%

המדידה נעשתה על פני שלוש השנים האחרונות.

לדוגמא

עמידה בתנאי רישיון – 30 נק (19 נק לכל עונה 2004-6)

פיתוח נוער – 50 נק'

 

קהלי יעד, גודל אוכלוסיה וממוצעי קהל

 

10%

 

ניתוח גודל האוכלוסייה ביחס למיקום המועדונים וכמות הקהל, היה מרכיב עיקרי בשקלול הציון עבור ציון לתוכניות שיווק וקהלי יעד לצד ציון למועדונים בעלי בסיס אהדה יציב ביחס לניתוח.

מועדונים אשר להם בסיס אהדה יציב ובעל גודל ראוי ביחס למדד היחסי קיבלו ציון גבוה.

ממוצע קהל – 30 נק

ממוצע הקהל ביחס למיקום בליגה, ככלי לזיהוי יכולת המועדון להתמודד עם סביבה משתנה – 30 נק'

תוכניות עתידיות – 40 נק,

 

בסופו של התהליך נבחרו 22 מועדונים, כש20 מתוכם הגיעו מהליגה הישנה ואליהם הצטרפו שני מועדונים חדשים, שהוקמו והצטרפו לליגה על חשבון שני מועדונים שלא עמדו בקריטריונים. כמובן ששני המועדונים שלא זכו להשתתף בליגה החדשה עוררו הדים רבים, בייחוד כאשר אחד מהם מייצג את הבירה דבלין. מועדון יוצא דופן בליגה הינו דרי סיטי המגיע מצפון אירלנד, לאחר שהוצא מהליגה המקומית מסיבות בטיחות בעונת 72-73, ומשנת 85 משחק באישור מיוחד של ההתאחדות האירית ואופ"א בליגה האירית.

משנבחרו 22 המועדונים הם חולקו על פי הניקוד לשתי ליגות – ליגת על בת 12 קבוצות, וליגת משנה בת 10 מועדונים, ובמרץ 2007 יצאה לדרך.

הקבוצות שזכו ברישיונות ההשתתפות חולקו לדרג A לקבוצות הליגה הבכירה ולדרג B לקבוצות ליגת המשנה. בכדי לקבל רישיון השתתפות, חויבו המועדונים לחתום עם מסמך בעל 4 עקרונות יסוד – קבלת כללי הליגה, הסמכה על הליך רישוי המועדונים, קבלת הכללים מסחרים והשיווקים ומדיניות אי שימוש בסמים.

כשסיפרתי לאנשי מקצוע על הליגה הזו עלתה השאלה כיצד יצור כלאיים אשר מדרג קבוצות לפי פרמטרים שאינם רק ספורטיבים בדומה לספורט הצפון אמריקאי, לבין ליגה אירופאית תחרותית אושר, הסתבר שכל התהליך קיבל אישור של אופ"א.

עיקרון התחרותיות של אופ"א בדבר ניידות בין ליגות קיבל ביטוי הן בתחרות רגילה שבמקרה האירי בא לידי ביטוי בליגה בת שלושה סיבובים בין מרץ לנובמבר, כשיתרון הביתיות בסיבוב השלישי נקבע בהגרלה בתחילת העונה. בין ליגת העל לליגת המשנה ישנה ניידות, אשר כפופה גם לאישור ועדת ההערכה העצמאית, כשהרעיון מאחורי כן הינו יציבות ותרומה בונה של המועדון לליגה ולכדורגל האירי. כך שמועדון עם כמות זניחה של קהל או בעל תשתיות נוער לא מספקות חייב לשדרג את עצמו על מנת שיכול לעלות ליגה ללא קשר להישגיו הספורטיבים.

בליגת המשנה, הקבוצה שמסיימת אחרונה מחויבת לגשת לועדת הערכה מחדש בכדי לקבל רישיון להישאר בליגה.

העונה הקרובה, 2008, מוגדרת כעונת מעבר – הליגה הבכירה תצומצם בסופה ל-10 קבוצות, ובליגת המשנה המקום האחרון יאלץ להתמודד מול המקום הראשון בnon League – הליגה החובבנית.

ניתן לומר רבות על התהליך, על התקווה שתהליך שכזה מביא לליגה מקומית וכדומה. מרשים עוד יותר סעיף הקהל אשר מחייב שיפור מתמיד בכמות הקהל, בהתבסס על ניתוחים כלכלים ושיווקים של גודל הקהל הפוטנציאלי. המקרה האירי מרתק אותי אישית מכיוון שהמנגנון הכניס משתנים חדשים – הקהל אשר במקומות רבים איננו גורם כלכלי ולכן קולו אינו נשמע, הופך לקריטריון בעצם קבלת המועדון לליגה. רעיונות מרשימים כאלו מחוץ לקופסא ראוי שילמדו וייושמו בליגות כדוגמת הישראלית להן פוטנציאל כלכלי מוגבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.