מלפפונים היסטורים – הכדורגל בטרם הקמת המדינה

כילד תמיד קראתי את המגזינים של פתיחת עונת הכדורגל בשקיקה, תוך כדי הבעת פליאה ורגשות רומנטיים נוספים לא ברורים  אודות רשימת אלופות המדינה. הייתי בודק וסופר ספירות שרק ילדים עושים, ובעיקר מחשבותיי נדדו אודות האלופה הראשונה שהופיעה במוספים האלו – המשטרה הבריטית – אלופת הליגה לשנת  1932.

בחלוף השנים חיפשתי חומר אודות הקבוצה, במהלכם נתקלתי במסמך של פורום חוקרי הספורט שבראשו עומד פרופ אמיר בן פורת, ממייסדי היציע. אחד החברים בפורום ד"ר חיים קאופמן, היסטוריון ספורט ממכון וינגייט חילק במפגש של הפורום מסמך היסטורי מרתק אודות הכדורגל בארץ ישראל בשנים של "המדינה שבדרך".

גיליתי דרך המסמך כי קבוצות מחזיקות גביע עלומות כגון מחזיקת הגביע הראשונה בשנת 1922 – הגדוד הלנקשירי חיפה, או המעופפים רמלה – Royal air force שזכו בגביע בין השנים 1923-27 וב1926 אף זכו בגביע האזורי של המפקדה הצבאית רבת עמון.

משחק מאורגן החל כאן בשנות העשרים של המאה הקודמת. עיקר המשחקים המאורגנים היו כמיטב המסורת הקולוניאליסטית. הבריטים אירגנו משחקי גביע, ולצידם קיימה "הסתדרות מכבי" גביע משלה, בו נס ציונה זכתה להיות מחזיקת הגביע הראשונה. לקראת סוף העשור הוקמה ההתאחדות לכדורגל (1928), והחלו משחקי גביע סדירים.

במהלך הנבירה במסמך, ובאופן כללי בכמה ספרים על ההיסטוריה של הכדורגל בארץ ישראל התקבלה תמונה כי מאז ומעולם שרר בכדורגל שלנו בלאגן, כזה אשר לעיתים קרובות גורם התנהלות הכדורגל הישראלי בימינו אנו, כמופת ניהולי.

עיקר השכונתיות והסיפורים המרתקים בכדורגל בתקופת טרום המדינה נובעים מהעובדה שחוקרי הספורט  חיים קאופמן ואלישע שוחט מצאו במחקרם ההיסטורי כי ישנם הבדלים מהותיים בין ההיסטוריה כפי שהתרחשה, לרישומי ההתאחדות לכדורגל, אשר על פי חוקרי הספורט אינם מדוייקים…

המקרים המשונים והשנויים במחלוקת החלו במשחק הגביע ב1928 בין הפועל תל אביב למכבי חשמונאי ירושלים, אשר בו אומנם ניצח הפועל תל אביב, אך הגביע חולק לשתי הקבוצות עקב שיתוף שחקנים בניגוד לתקנון של הפועל תל אביב.

ב 1930 הופיע לו הרישום הראשון בו קבוצה מקומית גברה על קבוצה מנדטורית, ובו זכתה מכבי תל אביב בגביע עם ניצחונה על נורת'המפטונשייר (הבטריה ה-48).

במשחק הגמר של 1932 הובילה הפועל חיפה מול קבוצת המשטרה הבריטית בשער אחד, עד שבדקה ה 82 נשרק פנדל לזכות הקבוצה האנגלית על ידי…השופט האנגלי. המשחק פוצץ עד שלבסוף החליטה ההתאחדות להעניק את הגביע לאנגלים. מאותו משחק ועד ל1938 בה התחלף הנציב הבריטי, נאסרו משחקים בין קבוצות אנגליות לעבריות.

בעונת המשחקים של 1934-5 מופיע באתר ההתאחדות כי הפועל תל אביב הינה אלופת המדינה. הבדיקה של חוקרי הספורט מצאה כי במהלך חודש מרץ 1935 הופסקו משחקי הליגה, זאת בניגוד לדעה של מוליכת הטבלה דאז – הפועל תל אביב. הפועל תל אביב אכן הובילה את הליגה בפער ניכר, אך חוסר הסדירות והרציפות במשחקי הליגה הביא למצב מוזר בו , הפועל תל אביב שיחקה 13 מתוך 18 המשחקים שלה, ואילו יריבותיה שיחקו לעיתים רק 4 משחקים…  בתגובה להפסקת הליגה נטש מועדון הפועל תל אביב את משחקי הגביע של אותה שנה. לטענת החוקרים העובדה שלא נמצא מסמך הכרזה על האלופה כפי שהיה נהוג באותה תקופה, ונטישת הגביע שלא הייתה מתרחשת אם אכן הפועל תל אביב הייתה מוכרזת כאלופה, מאשררים את הנחתם שלא נקבעה אלופה באותה עונה, מכיוון שהליגה מעולם לא הסתיימה.

בעונה שלאחריה, מופיע בשנית ברישומי ההתאחדות כי הפועל תל אביב הינה אלופת המדינה, עובדה שאיננה מתיישרת עם עובדות אחרות. מתברר שקבוצת מכבי תל אביב הינה האלופה באותה העונה… בספר שהוציאה ההתאחדות לכדורגל "במבט לאחור" מופיע מסמך שמאשרר את מכבי תל אביב כאלופת אותה עונה.

בעונת 1937-8 זכתה על פי ההתאחדות לכדורגל הפועל תל אביב באליפות, בעונה לא רציפה שמעולם לא הסתיימה עקב המרד הערבי. באותה עונה התחלף הנציב בריטי והקבוצות הבריטיות (המשטרה הבריטית והמעופפים רמלה) שבו לליגה. מכיוון שהעיתונות העברית התעלמה מהמועדונים הבריטים, אזי הרישומים הראו שהפועל תל אביב הייתה בלתי מנוצחת כל העונה, כשבפועל הפסידה משחק אחד לקבוצה האנגלית מרמלה, וכשקבוצות נוספות לא השלימו את משחקיהן בדומה לעונות קודמות…

בעונה 1938-9 המצב הביטחוני המורכב עקב המרד הערבי נמשך ולא אפשר כלל קיום של ליגה ארצית, לכן נערכו אליפויות מחוזיות.  בעונה זו זכתה מכבי תל אביב באליפות של מחוז תל אביב, אך במחוז ירושלים זכתה קבוצת המשטרה הבריטית המקומית, והזוכה במחוז חיפה אבדה בין ניירות הארכיונים המצהיבים.

האידיאולוגיה או ליתר דיוק הפוליטיקה בין מרכזי הספורט לא אפשרה קיום של ליגה אחת בא"י בעונת 1940-1, לכן התקיימו כמה ליגות. הפועל תל אביב זכתה באליפות קבוצות הפועל ואילו באליפות "מגן הארץ" של קבוצות מכבי-בית"ר זכתה מכבי פתח תקווה. בכדי להשלים את הכאוס הטוטאלי, התקיימו במקביל גם משחקים בליגה ירושלמית וליגה צפונית.

במשחקי גביע המדינה ב1945 אשר כונו "הגביע המלחמתי" זכתה הפועל תל אביב, זאת לאחר שקבוצות ביתר השונות (תל אביב,ירושלים,רמת גן ופתח תקווה) פרשו בגלל עונש כספי שהוטל על הקבוצה התל אביבית בעקבות משחקה שלה נגד קבוצה מקהיר ללא היתר.

בחצי הגמר ניצחה הפועל תל אביב ניצחון טכני את נס ציונה עקב שיתוף לא חוקי של שחקן ביתר תל אביב (בוגדנוב), ואילו הפועל פתח תקווה הבקיעה שביעייה לרשת מכבי פתח תקווה. משחק הגמר הסתיים כשהקבוצה התל אביבית מוליכה בשער אחד ,דקה וחצי  לפני המועד החוקי. הסיבה לסיום המשחק הייתה  "סירובו של שחקן הפועל פתח תקווה משה קופלמן לעזוב את המגרש בגלל העלבת השופט מר בורגר…"

בעונת 1946-7 על סף הקמת המדינה הוליכה קבוצת ביתר תל אביב את הליגה, אך בעקבות הקשר הפוליטי של ביתר למחתרות, היא פורקה על ידי השלטון הבריטי, ומן ההפקר של חלוקת הנקודות זכתה מכבי תל אביב באליפות.

אכן היה כאן שמח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *