לפני מספר ימים התקיימה מסיבת עיתונאים לקראת גביע העולם בראגבי בסקוטלנד. בארוע הודיעו על הפסקת איסור שתיית ומכירת האלכוהול במסגרת גביע העולם. הארוע נחשב היסטורי, מכיוון שהאיסור על שתיית האלכוהול הוטל לפני כ25 לערך, לאחר מהומות במגרשי הכדורגל. במהלך הארוע הוטרדו נציגי הממשלה שנשלחו לבשר את הבשורה בשלל שאלות מכיוון אותו לא צפו. מרבית הנוכחים בעולם תהו "מדוע בוטל האיסור על מכירת אלכוהול רק בראגבי? מדוע לא בכדורגל?"
אוהדי הכדורגל חשו שהם מופלים לרעה. בעוד שבמשחקים של נבחרת הראגבי הסקוטית ימכר אלכוהול. אזי במרחק קטן משם, במגרש כדורגל תאסר מכירת אלכוהול. מה גם שהאוהדים הסקוטים זכו למספר פרסים על היותם אוהדים הוגנים…
נדמה שהסיבות לאיסור אינן רלוונטיות עוד, וכי ישנם כוחות הפועלים לשינוי התקנות בנושא. בניגוד לעבר בו לא התאפשרה שתיית אלכוהול עקב שתי סיבות עיקריות – החשש מאלימות של אוהדים שיכורים. לצד החשש כי אוהדים שיכורים ירחיקו קהלים חדשים מהמגרשים, בעיקר משפחות. הפעם אחת מאותן סיבות עומדות עומדת במרכז השינוי הדרמטי. הרצון להביא קהל חדש עומד מאחורי היוזמה בראגבי, שעל פניו רלוונטית גם לענף הכדורגל. במסגרת המגמה ללקיחת אחריות של האוהדים בתחומים שונים, כמו עמידה בטוחה. ישנה מגמה לשתיה בטוחה.
הזוית המקומית – בישראל כמובן חל איסור על מכירת והכנסת אלכוהול למגרשים. איסור אשר תקף למיטב ידיעתי בכל ארצות אירופה. הטיעון הוא כמובן חשש מאלימות של שיכורים. בגרמניה לדוגמא, נערכו פסטיבלים המוניים בזמן המונדיאל, במרחק מה מהמגרשים בהם נערכו המשחקים. למותר לציין שבפסטיבלים נמכרו כמויות אינספויות של אלכוהול (שהיה משובח ולא יקר). בבונדסליגה עצמה, נמכרת במגרשים בירה ללא אלכוהול. העיקר הטעם.
בארצות אירופה השונות, כשהסיפור הידוע מכל הוא אנגליה. אוהדים שותים לפני המשחק בפאבים, ומגיעים במצבי צבירה שונים למשחק. גם בארצנו הקטנטונת קיימים מספר פאבים של אוהדים. ליתר דיוק, ישנם שני פאבים : הפוגי דיו של הפועל כפר סבא, וסאטרדאסט של הפועל ירושלים. כשרק הפוגי דיו הכפר סבאי שוכן במרחק דקות הליכה ממגרש הקבוצה. הוא מהווה למעשה פאב הכדורגל היחיד בארץ, בו ניתן לשתות רגע לפני המשחק.
אוהדי הכדורגל בארץ אשר מעוניינים לשתות, שתיה אחראית לפני המשחק, כחלק מהחוויה התרבותית, ולצערם אין פאב בקרבת המגרש אליו הם הולכים, נוטים לעשות שימוש "חורג" בשוקו קרלו וחבריו.