17 סיבות מדוע כדורגל עדיף מבית ספר – חלק ב

  1. בכדורגל צעירים נחשבים לשותפים חשובים לעשייה  ולא לצרכנים פאסיביים
  2. בכדורגל מעודדים צעירים להצטיין  מעודדים אותם לצאת מבית-הספר
  3. בכדורגל צעירים זוכים לכבוד
  4. בכדורגל ההשקעה של הצעיר אינה משפיעה רק על ההצלחה האישית שלו  היא משפיעה על חוזקה של הקבוצה
  5. בכדורגל הלא צפוי קורה כל הזמן
  6. בכדורגל עבודת הבית שונה באופייה מן המתרחש במהלך האימון
  7. בכדורגל רגשות וקשר אנושי הם חלק טבעי וצפוי של העבודה
  8. בכדורגל ניתנת לשחקנים האפשרות לקבוע את חוקיהם שלהם
  9. בכדורגל השחקנים הטובים יותר מלמדים את השחקנים הטובים פחות

    ציור בצבעי מים של מגרש בית ספר הארו, 1887
    ציור בצבעי מים של מגרש בית ספר "הארו", 1887
  10. בכדורגל מבוגרים יכולים להעניק לצעירים הרבה הנחייה ועידוד – מאמן שיש לו רק 9 מגינים יכול לעבוד איתם במשך שעה, וללמוד להכיר אותם היטב: הוא ילמד מה מניע אותם, מה הם יכולים ומה אינם יכולים לעשות. והשחקנים ילמדו לראות את המאמן בהקשר פחות פורמלי ויותר אנושי. כאשר מתעוררות שאלות, הם יכולים לשאול אותן בלי לחוש כאילו הם עומדים על במה כששלושים זוגות עיניים של תלמידים משועממים נעוצות בהם…                          בואו ונודה באמת בסיסית: כיתות גדולות מקשות על תקשורת אישית. בבית-ספר שהייתי בו היו 27 תלמידים בממוצע בכיתה, מה שנחשב לדי טוב, מפני שהממוצע הארצי הוא 31 תלמידים לכיתה. אבל כאשר הסתכלתי במסדרונות בתמונות הקבוצתיות של הספורטאים בארוכות הזכוכית שלהן,הבחנתי כי קבוצה ממוצעת מונה כ-13 שחקנים לכל מאמן, והיו גם אפילו קבוצות 10 שחקנים למאמן. הייתה תמונה אחת של המאמן פיליפס ושלושת עוזריו המוקפים ב-35 שחקנים. אם תמחקו מן התמונה את שלושת עוזריו, תקבלו תמונה של כל אחת מכיתות ההיסטוריה שלו, ליום הראשון של אימון הכדורסל לצעירים נרשמו 23 נערים מלאי תקווה – בסוף השבוע נותרו 17… ביום שני בבוקר אמר לי פיליפס  שהוא מקווה שעוד כמה שחקנים ינשרו, כיוון שאי אפשר לעשות דבר עם 17 נערים. נכון מאוד . מדוע אנו מצפים ממנו לעשות משהו במשך 5 שיעורים ביום עם 34, 35,40 תלמידים בשיעור ?
  11. בכדורגל המבוגרים שמשתתפים במשחק מתעניינים בו באמת… – המבוגרים המעורבים בכדורגל יספרו לך ברצון שהם אוהבים לשחק ולאמן, והם לא אומרים זאת במילים כפי שהם אומרים זאת במעשים, באופן שבו הם צוללים לפתור בעיות ולהעניק שבחים. אבל המורים שהתבוננתי בהם והמורים שהיו לי היו מתביישים עד מוות לומר שהם אוהבים את מה שעשו. זה דורש הרבה אומץ לעמוד לפני 25 תלמידים שהגיעו לכיתה שלא מרצונם ולומר להם, “אני עומד לנתח את החזיר הזה. זה הדבר הכיפי ביותר שאני עומד לעשות היום”. מי שיעז לומר שהוא אוהב שירה או טריגנומטריה או תיאטרון  או ביולוגיה, ייכנס אוטומטית למועדון “יורם החודש”. כך פעמים רבות אנחנו מחביאים את אהבתנו מאחורי תכנית הלימודים, ספר לימוד וכו’, ואנו אומרים: “אתה ואני צריכים לעשות זאת ביחד, כיוון שכך אומר הספר”. אנו מעמידים פנים שלא אכפת לנו, כדי שלא ניפגע משום שהתלמידים לא מתעניינים. אבל רק באותן כיתות מעטות שבהן המורים אמרו במילים ובמעשים כאחד שהם אוהבים את מה שהם עושים, נעשו התלמידים מעורבים בלמידה. דיברתי עם הרבה תלמידים ועם מוריהם והוריהם על הדברים שהם אוהבים לעשות . אם זה צילום, גלישה, ציד או קריאה – פעילויות שדורשות מיומנויות אמיתיות. וכאשר שאלתי כיצד הגיעו אל תחומי העניין הללו, הם תמיד ענו שזה היה מישהו שגרם להם להתעניין בנושא ולא הנושא עצמו. הם הלכו בעקבות אדם שכיבדו שאהב את הנושא, והמפגש שלהם איתו הוא שגרס להם לגלות את התחום.
  12. בכדורגל מחפשים אחר מתנדבים מהקהילה – שום תוכנת ספורט בבית-ספר תיכון לא הייתה מצליחה ללא עזרתם של עוזרי מאמנים, מדריכים ואנשים אחרים מן הקהילה, המתנדבים ללא תשלום. אנשים אלה מעניקים שעות על גבי שעות של עבודה לבית-הספר תמורת לחיצת יד, תלבושת וארוחה בסוף העונה, מתנדבים הם חלק טבעי של הפעילות האנושית. בכיתה, לעומת זאת, כמעט שלא תמצא מתנדבים… אין כמעט בנמצא מבוגרים שמאמינים , כי מתמטיקה או כימיה מעניינים עד עד כדי כך שיתנדבו לעזור באופן קבוע בתחומים אלה,התחושה היא שאף אחד חוץ מה”מומחה” לא  יוכל לתרום לדיון על רעיונות בכיתה.
  13. בכדורגל יכולת אינה קשורה לגיל – צעירים מוכשרים יכולים לשחק בקבוצה. בשיעור ‘ אנגלית בכיתה ט’, תלמיד מצטיין אינו יכול לעבור את שאר התלמידים בכיתה, גם אם יתמודד בהצלחה עם משימות שמוטלות על תלמידים מבוגרים ממנו. כאשר תלמיד מחליט להצטרף לקבוצת כדורגל, הוא יזכה להשגחה של כמה מאמנים, ואס הוא טוב באמת הם ידאגו לכך שהוא יתקדם במהירות. בכיתה לעומת זאת, אם תלמיד הוא טוב באמת ובעל שאר רוח, יבחין בכך אדם אחד וייתן לו ציון מצוין. אבל זה לא הישג גדול כל כך, משוס שהמצוין הזה יינתן גם לתלמיד שפשוט מילא את המשימה שהוטלה עליו ללא שום שאר רוח.
  14. קצב ההתקדמות בכדורגל אינו קשור בשום צורה להתקדמות מקבילה בתחום אחר – נער שהוא שחקן כדורסל בינוני ושחקן כדורגל מצוין,לא תשמע מאמן אומר עליו שהוא צריך להישאר בקבוצה הבינונית בכדורגל, כדי שלא יחרוג מהרמה הממוצעת של ציוניו. מה שכן תשמע זה את המאמן אומר “בוא לשחק ברמה הגבוהה, אנחנו זקוקים לך”. האם שמעת מימיך מורה לאנגלית מגייס תלמיד ואומר לו “אנחנו זקוקים לך בכיתה הזאת”? האס שמעת מימיך מורה למדעים אומר “הנוכחות שלך חיונית להפעלתו של השיעור, לא נהיה במלא כוחנו בלעדיך”?
  15. כדורגל הוא יותר מסכום חלקיו – שחקנים מתאמנים במהלכים ספציפיים שפעם אחר פעם, אבל הם יודעים שבסופו של דבר העבודה שלהם היא לחבר את כל המהלכים הללו יחד. בבית-ספר אנו לא עושים את החיבור ומתייחסים לכל חלק בנפרד. איננו מראים לתלמידים כיצד סופר יכול להשתמש בידע המדעי שלו, איננו מספרים להם שהיסטוריון אולי ירצה לדעת על מקצועות הבנייה. איננו מראים להם כיצד מכונאי ייהנה מהידע שלו על היסטוריה אמריקנית. איננו מאפשרים לתלמידים שלנו לראות את הדרכים שכל התחומים השונים יכולים להתחבר לחיים מרתקים ובעלי ערך. אנחנו מעמידים פנים שאין קשר בין החלקים.
  16. בכדורגל ההופעה לפני קהל היא חלק טבעי של העבודה – ההופעה לפני המשפחה והחברים היא גורם מניע לספורטאים רבים שהכרתי. הסיכוי לכישלון היה גורם מניע בפני עצמו – אף אחד אינו רוצה להיות מובך לפני קהל…תלמידים אלה העניקו שירות חשוב לקהילה הקטנה שלהם, עם יותר מאלף אוהדים בכל משחק, והם לקחו את האחריות הזאת ברצינות. העבודה בבית-הספר לעומת זאת,מבוצעת ומוערכת ללא קהל, ההצלחות והכישלונות בלתי נראים ואין להם כל השלכה על שמחתם של האחרים.
  17. אף אחת משבע-עשרה הסיבות לעיל כשהיא לעצמה אינה שיקוי קסמים לסביבה לימודית טובה. אבל כאשר מסתכלים על כל השבע עשרה כמכלול אפשר ראות כי יש הרבה נקודות לטובת הכדורגל כתבנית חברתית ללמידה. אינני בא לטעון שאנו צריכים לוותר על בית-הספר ולהתמקד בכדורגל. מה שאני כן אומר הוא, שהכדורגל מספק לנו מודל ללמידה של מיומנויות מורכבות, מודל שקיים גם בתחומי ספורט אחרים, בתיאטרון, במועדוני תלמידים, במוזיקה ובתחביבים, וזה מודל שעובד, שמזמן אפשרות להעברת מיומנויות ואושר ממבוגר לצעיר ומצעיר לצעיר אחר.

יש שאלות ?
למה רק 17?

“מורים רבים מבזבזים את זמנם בהצגת שאלות המיועדות לגלות מה התלמיד אינו יודע, בעוד שהאמנות האמיתית שבשאלה היא לגלות מה התלמיד יודע, או מה שיש ביכולתו לדעת”. אלברט איינשטיין.

שנת לימודים פורה ומהנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *