תנועה האולטראס האיטלקית הכריזה מלחמה על "כרטיס האוהד" No alla tessera del tifoso

ב

בתחילה 2010 אמור להיכנס לתוקפו הכרטיס, אשר הינו צעד נוסף בשרשת צעדים שננקטו לאחר הירצחו של השוטר האיטלקי רסיטי ב2007. צעדים קודמים כללו איסור  על המועדונים להיות בקשר עם חלק מארגוני ארגוני אוהדים וכן הערמת קשיים רבים על הכנסת אביזרי הכוריאוגרפיה (דגלים,כרזות,מגפונים ותופים).

"לא לכרטיס האוהד"
"לא לכרטיס האוהד"

הכרטיס מוצג על ידי המדינה ככלי לשפר את האבטחה סביב האצטדיונים, על ידי יצירת קטגוריות לאוהדים  – “אוהדים רשמים” ו “אוהדים מסוכנים”. הכרטיס עצמו עשוי מפלסטיק בגודל של כרטיס אשראי, אשר מלבד סמל המועדון יכיל את שם ותמונת האוהד, וברקוד לאיסוף מידע. הכרטיס יינתן בעיקרון לכל האוהדים שיבקשו אותו ב-3 הליגות הראשונות (כ-134 מועדונים), ובכפוף לאישור משטרתי.  מתן כוח כה רב לקרבינרי (המשטרה האיטלקית), יביא למצב שבו בפועל גם אוהדים שלא קיבלו מעולם הרחקה מאירועי ספורט, אך בעברם מופיע רישום פלילי כלשהוא, לא יוכלו להיכנס למגרשי הכדורגל.

הכרטיס בא לא רק להפחית את האלימות, אלא בלי בושה מוצג באותה נשימה ככלי לאיסוף מידע שיווקי אודות האוהדים. המידע שיאסף עליו יכלול מידע רב על האוהד. מידע שיוכל לשמש גופים מסחריים כדוגמת כלי תחבורה (המידע שיאסף לדוגמא על אוהד יציג את נסיעותיו למשחקים, וכך חברת תחבורה זו או אחרת תפנה אליו בהצעה שיווקיות זו אחרת). כך הכרטיס יהפוך לאט לאט לאמצעי תשלום – כרטיס אשראי.

אוהדי פארמה מוחים נגד הכרטיס
אוהדי פארמה מוחים נגד הכרטיס

חלק מהמועדונים מצידם מצהירים שהכרטיס יקדם את המטרות שלהם לפתח יחסים עם “אוהדים טובים” בשלב הראשון, ולאחר מכן למנות איש קשר במועדון שאחראי על קשר עם האוהדים, בדומה לבונדס ליגה.  Fanabteilungen . לעומת זאת חלק אחר מבעלי המועדונים מתנגדים לכרטיס. אחד הבולטים שבהם, זמפריני, הבעלים של פאלרמו יוצא נחרצות נגד הכרטיס-  “אני מתבייש שזו המדינה שלי. איסוף מידע על מיליוני אוהדים, על מנת לזהות 100 אוהדים בעייתים הינו אבסורד והרג החופש האישי. במקום זאת עלינו לקיים הליכים של שיפוט מהיר נגד אוהדים עבריינים ולהענישם בחומרה”. בציניות רבה מצויין שלפחות הטבה אחת תתקבל מהפעלת הכרטיס, ועל פיה מחזיקי הכרטיס יוכלו להיכנס גם למשחקים ללא קהל.

הרעיון עלה כמה וכמה פעמים בעבר במוסדות שונים באיטליה, אך האוהדים היו משוכנעים שבדומה ליוזמות אחרות, גם זו לא תתממש. הכרטיס היה אומר להיכנס לשימוש על פי התוכנית המקורית במחזור הראשון של עונה זו. אך למעט מילאן וכמה מועדונים בליגה השלישית, לא נמצאו מועדונים ערוכים לכך, בעיקר עקב התנגדות האולטרס, והעלויות הכספיות שנלוות לתפעול הכרטיס.

הפגנת אוהדים בטורינו
הפגנת אוהדים בטורינו

כמה ימים לפני שריקת הפתיחה של עונת הכדורגל הנוכחית, השר לביטחון פנים – רוברטו מארוני, החליט להאיץ תהליכים בנידון. השר הורה על התקנה עד סוף 2009 של שערי כניסה אלקטרונים, שיאפשרו כניסה לאצטדיוני הכדורגל רק לנושאי הכרטיס. איום מרומז שנישא באוויר מדבר על כך שמועדונים שלא ישלימו את ההכנות עד למועד, לא יוכלו להכניס קהל למשחקיהם.

ראוי לציין שלא נעשה כל מהלך של שיתוף ציבור, ודעת האוהדים לא נשמעה בהליך הרשמי בשום שלב. כמובן שהמשטרה, המועדונים וההתאחדות האיטלקית היו שותפים למהלך… מרבית האוהדים האיטלקים מתנגדים לכרטיס, ועו”ד בודקים את התנאים שהכרטיס מכתיב. האוהדים מספרים ש”צפיה בכדורגל באצטדיון אמורה להיות כיף, אך שלטון המשטרה ביציעים מוביל את המצב למהלך שנדמה של איסוף מידע על האוהדים בצורה כפויה למטרות שיווק וכדומה”.

מוסדות הכדורגל מצידם מנסים לצנן את הרוחות של תנועה האולטרס, ומציגים את הכרטיס ככלי לקדם את תחושת השייכות והקהילתיות של האוהדים.  השערוריה הגדולה לדעתי האישית הינה שגם אוהדי הנבחרת הלאומית יאלצו לשאת כרטיס מסוג זה. נוהג כזה קיים למיטב ידיעתי רק בנבחרת אנגליה, מסיבות ידועות של אוהדים חוליגנים. לא ידוע לי על פעילות כזו בקרב אוהדי נבחרת איטליה.

שלט באודינה
שלט באודינה

האוהדים מצידם הבינו שהפעם ישנו סיכוי יותר מהסביר שתוכנית הכרטיס תצא לפועל, קיימו ביוני  מפגש לקראת פתיחת העונה בהשתתפות  מאות אוהדים, מכל הזרמים הפוליטים של האולטראס. בכנס הוחלט להתנגד לכרטיס ולעבוד בתיאום מירבי בין הארגונים השונים הפועלים בסצנת האוהדים האיטלקית.

ברגע שנקבע הדד ליין החדש על ידי השר מארוני, שלטים רבים וכתובות גרפיטי “No alla tessera del tifoso”  – לא לכרטיס האוהד מילאו את איטליה. לצד זאת נערך ב-5 בספטמבר מצעד ברומא בהשתתפות 500 אוהדים. יממה לאחר מכן ב-6 לספטמבר הפגינו מאות אוהדים בטורינו בעת שיו”ר ההתאחדות האיטלקית הציג בעיר את התוכנית לקידום כרטיס האוהד.

שלט ברומא
שלט ברומא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *