בנה צוות טוב – נשמע פשוט ובסיס. שכירת עובדים חרוצים, מוכשרים עם כישורי אנוש איננה מובנת מאליו. עובדים נעדרי מיומנויות אלו מקומם אינם במועדון. לצד זאת יש חשיבות לגוון את הצוות ולבנות מלכתחילה מערכת פנימית של קידום.  חשוב מאוד שבבסיס הארגון יעבדו מתמחים, אשר הטובים שבהם יוכלו להפוך להיות עובדים, לאחר שהיכולות המקצועיות שלהם, האתיקה והתשוקה יעמדו במבחן.

צוות ששולט בפרטים הקטנים
צוות ששולט בפרטים הקטנים

בישראל בחלק נכבד מהמועדונים אין שדרת ניהול ברורה, עקב מספר העובדים המועט. אני לא מכיר ולו מקרה אחד בו יש מערכת של קידום בתוך המועדונים (בהתאחדות לכדורגל, ראוי לציין שישנה ניידות פנימית וקידום לדרג המקצועי). מערכת שתוביל לרצון לשיפור ולמקצוענות מצד העובדים שיודעים שיש להם אופק מקצועי. כמו כן, סטודנטים רבים בישראל היו משתוקקים לעבוד במועדונים כסטז’רים. מדוע אם במשרדי רו”ח ועו”ד וסקטורים נוספים במשק קיים התהליך, הוא איננו קיים במועדוני הספורט? אני מניח שמעצם העובדה שקיימת עקומת למידה מאוד נמוכה ומעוותת במועדונים (ראה סעיף “כולנו מוכרים”) אין מי שיתמוך בסטאז’רים, במקרה והיה ומישהו היה חושב על כך…

גם העובדה שחלק נכבד מהיושבים בהנהלות המועדונים אינם רואים את תפקידם כמשרתי קהילה, הם שוכרים אנשים לא ראויים לתפקידים. הרי בכל חברה עסקית שבמהותה קשר עם קהילה, עובדים אשר אינם מתקשרים בצורה חיובית עם הקהילה לא היו ממשיכים להיות שכירים. אלו אמורים לעבוד בגופים אשר אינם בקשר ישיר עם הקהילה, קרי לא בעולם הספורט.

הקשב – זוהי יותר ממיומנות ניהול. זוהי דרך לשפר את עסקיך, ולהגיע להסכמות במו”מ, בין אם מדובר בספונסר, שותף לקבוצת הנערים או החלפת שחקנים עם מועדון אחר. אם אתה יודע מה הצד השני רוצה, תוכל לשים את עצמך בנעליהם ותהיה מוצלח הרבה יותר ביצירת הסכמות חיוביות לכולם. באותה נשימה, חשוב לציין כי מתן תשומת לב לאוהדים היא דרך נוספת להרוויח על ידי הקשבה.

אפשר גם להקשיב וגם לנהל כדורגל
אפשר גם להקשיב וגם לנהל כדורגל

בדו שיח החרשים שמתנהל באופן כללי בחברה הישראלית, ובצורה ברורה בכדורגל ישנה אג’נדה שנגזרת מאי-הקשבה.  הצורך להיות בעל המילה האחרונה, עוצר תהליכים בכדורגל מכיוון שכל אחד בטוח שהוא יודע הכי טוב, ומסרב בעקביות להקשיב. דוגמא טובה לכך הינה נושא מחירי הכרטיסים. נעשו ניסיונות לא מעטים ומובנים הן מצד “היציע” והן מצד ההתאחדות לכדורגל להוריד את מחירי הכרטיסים, אך דמויות מובילות במועדונים ובהתאחדות מסרבות להקשיב לאינטרס המשותף הכללי, למרות שברור לחלוטין שהורדת מחירי הכרטיסים תביא אוהדים נוספים ליציעים.

שקיפות הינה טובה באופן כללי – אם הינך מאמין ביושרה, אינטליגנציה ומערך קבלת ההחלטות של הארגון שלך, אין שום חשש שהציבור יצפה אל תוך ארגונך.יתרה מזאת, עליך לקדם זאת. אומנם ישנן כמה נקודות הנוגעות לפרטיות של השכירים, כספים ובריאות שאותן יש לשמור עקב צנעת הפרט, אך באופן כללי קידום שקיפות למערך קבלת ההחלטות, מביאה ללא ספק לידי שיפור וחיזוק הקשרים עם האוהדים ולתמיכתם.

שקיפות, אשר משמעותה הסבר לקהל אודות מהות ההחלטות שהתקבלו והמצבים השונים, מוציאה את המסתוריות, ומאפשרת למועדון להציג את ההקשר לקבלת החלטה כזו או אחרת.

האם יש מועדון ישראלי אחד אשר בו קיימת שקיפות לגבי תהליכים פנימיים? גם בנקודה זו, חשוב לציין לחיוב שלפחות הדרג המקצועי של ההתאחדות נוהג כך, ומידע מסויים מישיבות גופי ההתאחדות אכן מתפרסם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *